אתם ואני. מהחיים.. וגם לא.
  www.lifeandpeople.022.co.il
חיים ואנשים.
יום א', א’ בתמוז תשע”ז
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  







.
ומהזוית האישית. דני. בן דודה היה לי אח. דני ז"ל לא נהרג במלחמה. הוא נפטר בעקבותיה.. יהי זיכרו ברוך.
13:16 (09/05/11) אירית מאירי

אזכור.. מאת Irith Meiry אירית מאירי‏ בתאריך יום שני 09 מאי 2011‏ בשעה 12:45‏‏ כבת יחידה שגדלה בבתים אחרים, בין השאר גדלתי כשנתיים אצל אחת מאחיותיה של אמי. בנה דני (מרקובצקי) היה בדיוק בגילי. דני ואני היינו מאד מאד קרובים. היינו נוהגים להשתובב ביחד.. להשתולל, לקפוץ על ...המיטות.. כשהיינו אוכלים את התותים בשמנת... היינו גונבים אחד לשני מהתותים. משליכים אחד על השני מהשמנת... דני היה סוג של 'ברדקיסט'.. מלא שמחת חיים.. איך שההורים שלו היו יוצאים לבילוי... היינו יוצאים לחלון..קוטפים את הפרי של העץ הגבוה שהיתמר עד לקומה שלנו, מעיפים למטה ובורחים.. דני היה הכי קרוב אלי. היינו כמו אחים. במלחמת הכיפורים דני היה מפקד טנק. הטנק שלו קיבל פגיעה ישירה. כל הצוות נהרגו במקום. רק דני ניצל. דני עבר פוסט טראומה קשה מאד. הוא שכב בבית החולים כחצי שנה. לא תפקד. דני אמנם השתחרר לאחר תקופה מבית החולים אך לעולם לא חזר להיות אותו אדם. נעלמה שמחת החיים, נעלם ההומור נעלם ה..דני. זה היה אדם אחר. קשה היה לתקשר איתו. אני שכל כך הייתי קרובה אליו.. לא הצלחתי להגיע אליו. לימים הוא היגר לחו"ל ונפטר ממחלה קשה בגיל 40. יהי זיכרו ברוך.

 
 
חדשות






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS